האם אי פעם שאלת את עצמך מדוע אתה חוזר על אותם דפוסים במערכות היחסים הרומנטיות שלך, למרות כל המאמץ לשנות? ייתכן שהתשובה טמונה בצומת המרתק שבין תאוריית ההתקשרות לסוגי האישיות.
דמיין שאישיותך היא כמו בית – היסודות הניחו הגנטיקה והחוויות המוקדמות, והחדרים מעוצבים על ידי התכונות וההעדפות הייחודיות שלך. כעת, תחשוב על סגנון ההתקשרות שלך כמו דלת הכניסה לבית הזה – כך אתה מקבל את האחרים פנימה, או לפעמים, משאיר אותם במרחק מסוים.
אמנם תאוריית ההתקשרות וסוגי אישיות הן שתי גישות שונות, אך הן משתלבות פעמים רבות ומעצבות את ההתנהגויות וההעדפות שלנו במערכות יחסים – ובמיוחד ברומנטיקה.
במאמר זה נעמיק בתאוריית ההתקשרות ובקשרים שלה עם האישיות. הבנה של שתי הגישות יחד יכולה להוביל לצמיחה אישית ולמערכות יחסים בריאות יותר. בסיום קריאת המאמר אולי תזכה למבט חדש על הסיבות שבגללן אתה מי שאתה. ואולי, תוכל גם להשתמש בתובנות הללו לטובתך.
מהי תאוריית ההתקשרות ומהם סגנונות התקשרות?
הפסיכולוג ג'ון בולבי הציע לראשונה את תאוריית ההתקשרות בשנות ה־50 של המאה הקודמת. לטענתו, החוויות המוקדמות שלנו עם הדמויות המטפלות מציבות את הבסיס לציפיות, להתנהגויות ולתגובות הרגשיות שלנו במערכות יחסים קרובות לכל אורך חיינו. הוא הגיע למסקנה שהקשרים שאנו יוצרים עם המטפלים העיקריים שלנו בינקות משפיעים באופן עמוק על הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם אחרים, מהידידות ועד לזוגיות.
מרי איינסוורת', שותפה של בולבי, והסטודנטית שלה מרי מיין, הרחיבו בהמשך את התאוריה בעזרת הניסוי הידוע של איינסוורת' – "המצב הזר". בניסוי זה, צפו כיצד תינוקות מגיבים כאשר הפרידו אותם מאמם לזמן קצר ואחר כך איחדו ביניהם מחדש. התצפיות של החוקרות הובילו לזיהוי ארבעה סגנונות התקשרות שונים, כאשר אחד מהם נחשב בטוח ושלושת האחרים לא בטוחים. ארבעת סגנונות אלו מתארים דפוסים התנהגותיים ייחודיים באינטראקציה של הילדים עם אמם – דפוסים שהסתבר בהמשך שהם נמשכים גם לבגרות ולמערכות יחסים מאוחרות יותר:
- התקשרות בטוחה: סגנון זה מאפיין ילדים שמרשים לעצמם לחקור את העולם ולחזור תמיד לדמות המטפלת המספקת תחושת ביטחון ונחמה. אצל מבוגרים, אנשים בעלי התקשרות בטוחה מרגישים בדרך כלל בנוח עם אינטימיות ויודעים לבנות ולתחזק מערכות יחסים רומנטיות בריאות ויציבות. לרוב תהיה להם השקפה חיובית על עצמם ועל אחרים, ויכולת לאזן בין עצמאות לקרבה רגשית.
- התקשרות חרדה או חרדה־טרודה: דמיין ילד שמגיב במצוקה קיצונית כשהוא מופרד מהמטפל שלו, ומתקשה להירגע גם כשהמטפל שב אליו. בבגרות, אדם כזה עלול לרצות קרבה מאוד חזקה אך גם לפחד מנטישה. במערכות יחסים רומנטיות, אנשים מהסגנון החרדה־טרודה מרבים לחוות תחושות של חוסר ביטחון ומבקשים לעתים קרובות אישור והרגעה מהשותף שלהם.
- התקשרות נמנעת או נמנעת דוחה: ישנם ילדים שכמעט אינם מראים סימני מצוקה כשהם מתרחקים מהמטפל, ואז גם נמנעים ממנו כשהוא חוזר. אלה סימנים מוקדמים לסגנון התקשרות נמנעת דוחה. בבגרות, אנשים כאלו נוטים להעדיף עצמאות והסתמכות עצמית על פני אינטימיות רגשית. לעיתים קשה להם לתת אמון בזולת, והם עלולים להימנע מקרבה רגשית או מחשיפה רגשית.
- התקשרות לא־מאורגנת או נמנעת חרדתית: סגנון זה משלב מאפיינים של הסגנונות החרד והנמנע, לעיתים קרובות בשל ילדות שבה ההורים היו מאוד לא עקביים. יש רגעים שבהם הילד מוצא נחמה ומתישהו – כאב רב, רגשי או פיזי. מסיבה זו, אנשים בעלי התקשרות נמנעת חרדתית יכולים גם לרצות מאוד קשרים קרובים וגם לפחד מאינטימיות, כך שהם נעים בין רגשות מנוגדים והתנהגויות לא צפויות במערכות היחסים שלהם.
ההשפעה ההדדית בין סגנונות התקשרות לתכונות אישיות
אז איך משתלבות יחד תאוריית ההתקשרות ותאוריית האישיות?
החוויות המוקדמות שלנו עם הדמויות המטפלות יכולות לעצב היבטים מסוימים באישיות שלנו, אך גם הטמפרמנט הטבעי שלנו משפיע על הדרך שבה נתפתח לסגנון התקשרות בטוח או לא־בטוח. למשל, ילד עם נטייה טבעית להיות זהיר או רגיש יותר (ייתכן שלסוג אישיות מופנם או רגשי) עשוי להיות בסיכון מוגבר להתקשרות לא־בטוחה אם המטפל שלו אינו עקבי. לעומתו, ילד מוחצן יותר (כמו סוג אישיות מוחצן) עשוי להציג חוסן רב יותר כלפי חוויות של טיפול לא־עקבי, ולהתפתח בסופו של דבר לסגנון התקשרות בטוח, גם בנסיבות דומות.
חשוב להדגיש שישנן תכונות אישיות הנחשבות מולדות ויציבות למדי במשך חייו של האדם. אותם היבטים מרכזיים – בין אם אתה מופנם או מוחצן, רציונלי או רגשי וכן הלאה – נוטים להישאר יציבים יחסית. לעומת זאת, סגנונות התקשרות מושפעים יותר מחוויות החיים, ולכן יכולים להשתנות לאורך הזמן, בין אם במודע ובין אם לאו.
עיקרי הדברים: התכונות האישיות המרכזיות שלך יציבות יחסית, אך דפוסי ההתקשרות שלך יכולים להשתנות ולהתפתח עם מודעות עצמית והשקעה.
סגנונות התקשרות ותכונות אישיות
כל זה מוביל לשאלה הגדולה: איזה סגנון התקשרות מאפיין כל אחד מה16 סוגי האישיות?
ובכן, חשוב להיות כנים – אין התאמה חד-משמעית בין סגנונות התקשרות לסוגי אישיות מסוימים. עם זאת, ניתן להבחין בקשרים מעניינים בין סגנונות התקשרות לתכונות אישיות מסוימות.
אם אינך יודע מהו סוג האישיות שלך, או שאינך בטוח לגבי התכונות האישיות שלך, זה בדיוק הזמן לנסות את המבחן החינמי שלנו.
התקשרות בטוחה
סגנון התקשרות בטוחה נפוץ יותר בקרב אנשים שמפגינים ביטחון ויציבות רגשית, דבר שמרמז על קשר בין דפוס זה לבין תכונת האישיות אסרטיבי. אנשים בטוחים בעצמם מנהלים בקלות יחסית את האיזון בין עצמאות לאינטימיות, אולי בזכות תחושת הביטחון העצמי היציבה שלהם.
ואף שהקשר אינו חד משמעי, מחקר גם מציע שייתכן קשר בין סגנון התקשרות זה לבין מוחצנות ותכונת הרגשיות. ייתכן שאנשים שמופנים יותר כלפי חוץ ובעלי רגישות רגשית גבוהה נוטים יותר לפתח התקשרות בטוחה.
התקשרות חרדה־טרודה
סגנון התקשרות חרדה־טרודה בא לידי ביטוי לרוב אצל אנשים בעלי ביטחון עצמי פחות, רגישות רגשית גבוהה ומיקוד חזק ביחסים בין־אישיים. נטיות אלו קשורות בעיקר לתכונות האישיות חסר שקט ורגשי.
בלי קשר לשאר התכונות שלהם, אנשים חסרי שקט חווים לעיתים תנודות רגשיות ושאלות עצמיות בתדירות גבוהה יותר. גם אנשים עם תכונת הרגשיות נוטים להעדיף הרמוניה רגשית וקשרים בין־אישיים, מה שעשוי להעצים את הדאגה שלהם לרגשות בני הזוג וליציבות היחסים.
בסקר "הישענות על אחרים" שלנו, שאלנו: "האם אתה חושש לעיתים קרובות שידחו אותך?" אמנם לא מדובר בשאלה שממוקדת ביחסים רומנטיים, אבל היא ממחישה בצורה חדה איך שתי התכונות האלו משפיעות על תחושת הביטחון בקשרים. למעלה מ־87% מבעלי אישיות חסרי שקט ו־82% מבעלי תכונת הרגשיות ציינו שדחייה מהווה עבורם חשש ממשי, לעומת 43% בלבד מהאסרטיביים ו־55% מהרציונליים.
עבור המחשה ויזואלית, עיין בגרפים שלמטה. ראשון תראה נתונים לפי אסטרטגיה. השווה בין שיפור מתמיד (89% הסכמה, מופנמים וחסרי שקט) לבין מעורבות חברתית (83% הסכמה, מוחצנים וחסרי שקט) לבין אינדיבידואליזם בטוח (46% הסכמה, מופנמים ואסרטיביים) ומומחיות בין־אישית (37%, מוחצנים ואסרטיביים). ההפרש מרשים – אסטרטגיות החסרי השקט מצביעות על הסכמה הגבוהה ב־44 נקודות מהאסטרטגיות האסרטיביות.
בגרף השני מוצגת ההסכמה לפי ארבעת התפקידים. ניתן לראות ש־Analyst (שכולם רציונליים) מדווחים על ההסכמה הנמוכה ביותר (56%), לעומת Diplomat (כולם בעלי תכונת רגשיות), שמגיעים לשיעור הסכמה של 82% – פער של 26 נקודות.
התקשרות נמנעת דוחה
אנשים שמעדיפים היגיון על פני רגש ועצמאות על פני תלות הדדית, עשויים להידחף לסגנון התקשרות נמנעת דוחה – במיוחד אם חוויות הילדות חיזקו בהם את הצורך הזה במסגרת הישרדותית. הנתונים שלנו מצביעים על קשר חזק בין דפוס זה למופנמות ולתכונת הרציונליות.
מופנמים מרגישים צורך עז במרחב אישי במערכות יחסיהם, מה שעלול לבוא לידי ביטוי בפרישה כשהקשר דורש מהם יותר מדי. אישיויות עם דגש רציונלי נוטות להעדיף הסתמכות עצמית על פני קשר רגשי וחשיפה רגשית בפני בן הזוג.
בסקר "פגיעות רגשית" שאלנו: "מיד לאחר שפתחת את הפגיעות שלך בפני מישהו, האם אתה מרגיש הקלה או חרדה?" למרות שלא מדובר בשיחה אינטימית רומנטית דווקא, התשובות חושפות מי מרגיש ביותר אי־נוחות כאשר הוא עוסק בתקשורת רגשית עמוקה.
כמעט 67% מהמופנמים מרגישים חרדה לאחר שחשפו רגשות, לעומת 48% מהמוחצנים.
ועד כמה שנוגע לתכונת הרציונליות – מעל 71% מבעלי תכונה זו דיווחו על חרדה, לעומת קצת יותר מ־57% מבעלי תכונת רגשיות.
התקשרות נמנעת חרדתית (לא־מאורגנת)
סגנון התקשרות זה עלול לגרום לכך שמערכת היחסים תרגיש כמו נסיעה ברכבת הרים: אנשים נמנעים חרדתיים מתנדנדים בין הצורך בקרבה לבין הרצון להרחיק אותה. התוצאה היא שלבני הזוג קשה לדעת מה נכון לתת בהם ברגע נתון. לעיתים, אנשים אלו מבקשים הרגעה ותחושת ביטחון, ולעיתים דווקא מבקשים מרחב. לפעמים יהיו פתוחים וחשופים, ולפעמים ייסגרו לגמרי בפני אינטימיות רגשית.
בזכות הנטייה לספק עצמי ולתנודות רגשיות, לאנשים חסרי שקט יש אולי סיכוי גבוה יותר לפתח את הסגנון הזה. התהפוכות הפנימיות שלהם מתבטאות לעיתים בדינמיקת "משיכה־דחייה" – צורך באינטימיות שאינו יודע איך להכיל ולכן גם מרחיק אותה.
מעניין לציין שסגנון התקשרות לא־בטוח זה מתבטא אחרת בהתאם לתכונות האישיות. מוחצנים עשויים לפעול להשגת קשר כדי להרגיע חרדות, אך לחזור ולהתרחק כשהאינטנסיביות גבוהה מדי. לעומתם, מופנמים ישאפו לקשר עמוק אך יתקשו להתמודד עם הרגישות והפגיעות הכרוכות בכך.
גם המפגש בין תכונות הרגשיות והרציונליות משפיע על המורכבות של סגנון התקשרות זה. מי שנטייתו לרגש חזקה יותר עשוי להיות רגיש לעומק לזרמים הרגשיים בקשר, דבר שמעצים הן את הרצון לאינטימיות והן את החשש ממנה. הרציונליים ירצו אולי "לחשוב" את רגשותיהם, מה שעלול ליצור נתק בין הצורך בקרבה ליכולת לבטא אותו.
זכור/י, הנטיות להתקשרות–בהקשר לתכונות האישיות – הן רק מתאם שעליו רמזו מחקרים חיצוניים ומגובים גם בממצאינו. אין כאן שחור ולבן. יש אנשים אסרטיביים עם סגנון התקשרות לא־בטוח, וחסרי שקט רבים עם התקשרות בטוחה ובריאה. יש רציונליים שמרגישים בנוח להיות פגיעים רגשית מול בן זוגם, ויש רגשים שמתקשים להיפתח.
הסגנון שלך לא נקבע רק לפי האישיות. הבנת תפקיד תכונותיך, וכיצד הן – יחד עם החוויות – מעצבות את דפוס ההתקשרות שלך, מספקת תמונה מלאה וטובה יותר של דפוסיך בזוגיות. ועם הידע הזה – אפשר להתחיל תהליך של צמיחה אישית, במקום לראות בו תוצאה סופית.
מהו סגנון ההתקשרות שלי?
רוצה לעזור לנו ללמוד עוד על הקשרים בין סגנונות התקשרות לאישיות? הצטרף/י לסקר "סגנון ההתקשרות" ועזר/י לנו להשלים את הפערים בתחום מחקר חשוב זה.
היכרות עם סגנון ההתקשרות שלך היא נקודת פתיחה מצוינת להעמקה בדפוסי הפעולה שלך במערכות יחסים. אבל איך אפשר לגלות איזה סגנון מתאים לך?
למעשה, זה יכול להיות פשוט כמו להקדיש זמן להסתכלות פנימה. אנחנו מזמינים אותך לעיין בשאלות הבאות ולבחון באמצעותן את הדפוסים שלך במערכות יחסים רומנטיות:
- עד כמה את/ה מרגיש/ה בנוח עם אינטימיות רגשית בקשרים שלך? האם את/ה משתף/ת בקלות את עולמך הרגשי, או נוט/ה להסתיר אותו?
- האם את/ה דואג/ת לעיתים קרובות שהשותף/ה שלך יעזוב/תעזוב אותך או שלא יאהב/תאהב אותך מספיק? איך את/ה מגיב/ה לפרידות, גם קצרות?
- האם קל לך להיסמך על אחרים, או שאת/ה מעדיף/ה להסתמך רק על עצמך? איך את/ה מרגיש/ה כשאחרים מסתמכים עליך?
- איך את/ה מגיב/ה כאשר בן/בת הזוג שלך צריך/ה תמיכה רגשית? האם זה בא לך בקלות, או שזה גורם לך לאי־נוחות?
- איך את/ה מתמודד/ת עם קונפליקטים בקשרים שלך? האם את/ה פותר/ת סוגיות ישירות, בשיחה גלויה? אולי מעדיף/ה דיון שקול ומכבד? ואולי את/ה נוטה להימנע מהתמודדות, או להתרפס ולוותר על הצרכים שלך כדי לא להכעיס את בן/בת הזוג?
בונוס: איך סוג האישיות שלך משפיע על כל אחת מהתשובות שלך לשאלות אלה?
אין סולם רשמי לאבחון בתשובות לשאלות אלו, אבל אנו ממליצים לך לבחון את תשובותיך ולהשוות אותן לתיאור סגנונות ההתקשרות לעיל. לאיזה מהם התשובות שלך הכי דומות?
אם את/ה רוצה תשובה מוחשית יותר, כדאי לבקר ב־The Attachment Project ולבצע את החידון הקצר למציאת סוג ההתקשרות שלך. רק זכור/י: רוב האנשים לא מתאימים בדיוק לסגנון אחד ברור. כמעט תמיד יש נטיות משולבות. המטרה אינה להדביק לעצמך תווית, אלא להבין טוב יותר איך את/ה פועל/ת בתוך הקשרים הרומנטיים שלך.
עיקרי הדברים: התבוננות פנימית חיונית כדי להבין את סגנון ההתקשרות שלך, את סוג האישיות שלך וכיצד השניים משפיעים על דרכך במערכות יחסים.
האם אפשר לשנות את סגנון ההתקשרות שלי?
יש חדשות טובות: גם אם פיתחת סגנון התקשרות לא־בטוח, הוא אינו גזירת גורל. עם מודעות עצמית, מאמץ אישי, ולרוב גם בעזרת מערכות יחסים תומכות (ולעיתים טיפול), אפשר להתקדם לעבר סגנון התקשרות בטוח יותר.
איך זה נראה במציאות? זה כמובן משתנה לפי כל אדם, בן הזוג, התרבות וסביבתו. ובכל זאת – שוב אפשר להיעזר בתורת האישיות כדי לקבל כיוון:
- מוחצנים יכולים לנצל את אנרגיית החברה שלהם כדי ליזום שיחות קבועות ומשמעותיות, וכך ללמוד להרגיש בנוח גם בקשרים עמוקים באמת.
- מופנמים יכולים להקדיש רגעים ללא הפרעות לשיח עם בן/בת הזוג, לבנות אמון בתוך האינטימיות השקטה שבקשר.
- רציונליים יכולים להיעזר בגישתם הלוגית כדי לזהות דפוסים ולטפח אסטרטגיות מעשיות להתמודדות עם אתגרי התקשרות, יחד עם בן/בת הזוג.
- רגשיים יכולים להפנות את האינטליגנציה והאמפתיה הטבעית שלהם כלפי עצמם – לתת תוקף ולגיטימציה לרגשותיהם, ולהרגיש בנוח לבטא אותם בפני הזולת.
- הסוגים האסרטיביים יכולים לרתום את הביטחון העצמי כדי לתקשר בבירור את הצרכים והגבולות, וגם לעודד את בן/בת הזוג לשתף באופן דומה.
- אנשים חסרי שקט יכולים לתעל את המודעות העצמית שלהם לשיח פתוח סביב הרגשות והחששות, לעבוד עם בן/בת הזוג כדי לזהות דפוסים לא בטוחים, ולבנות מערכת יחסים בטוחה ותומכת יותר.
זכור/י: שינוי הוא תהליך, לא אירוע חד־פעמי. למי שחווה סגנון התקשרות לא־בטוח, המעבר לביטחון דורש לצאת מחוץ לאזור הנוחות – לגלות סבלנות, חמלה עצמית והתמדה. אם תכירי את הנטיות האישיות שלך, תוכלי להתקדם בתהליך זה בעיניים פקוחות – לזהות ולהשלים על חולשות, ולהיעזר בחוזקות שלך.
לסיכום
תאוריית ההתקשרות וסוגי אישיות הן שתי עדשות שונות להבנת עצמנו ואת מערכות היחסים שלנו. הן לא מסבירות הכול, אבל חקירת שתיהן יחד מעניקה תובנות חשובות לגבי דפוסינו, העדפותינו וקשרינו.
כשאתה מבין את סגנון ההתקשרות שלך לצד התכונות האישיות שלך, אתה זוכה במבט מקיף יותר על עצמך. הידע הזה הופך לכלי עוצמתי לצמיחה, עוזר להתמודד טוב יותר עם האתגרים בקשרים ולהעמיק את הקשר עם הקרובים אליך. בין אם יש לך התקשרות בטוחה ובין אם אתה פועל בעיקר ממקום של חרדה או הימנעות – עצם ההכרה בדפוסים הללו נותנת לך את הכוח להשתתף באופן מודע וחיובי בזוגיות.
אז מה הצעד הבא? ייתכן שתרצה לשוחח עם בן/בת הזוג או חבר קרוב על הרעיונות שעלו כאן. אפשר גם פשוט להתחיל לשים לב לדפוסים האישיים שלך. בכל מקרה, מומלץ לעיין במאמרים הבאים בסדרה – שם נחקור מה אפשר לעשות עם הידע הזה בפועל כדי לשפר את הקשרים הרומנטיים שלך:
- לתמוך בבן/בת זוג עם סגנון התקשרות חרדה־טרודה: מדריך לכל סוגי האישיות
- לתמוך בבן/בת זוג עם סגנון התקשרות נמנעת דוחה: מדריך אישי-מותאם
- לתמוך בבן/בת זוג עם סגנון התקשרות נמנעת חרדתית: מדריך אישי-מותאם
וזכור/י: כל צעד קטן לעבר מודעות עצמית הוא התקדמות. בהצלחה בדרכך לצמיחה ולגילוי עצמי!
להעמקה נוספת
- דרכים שונות לומר "אני אוהב/ת אותך": שפת האהבה וסוגי אישיות
- הבעה עצמית, גבולות ואהבה: לדבר בפתיחות כשזה חשוב
- מה מעכב אותך? חסמים פנימיים ליצירת קשר רומנטי בכל סוגי האישיות
- להפוך רומנטיקה לאהבה אינטימית בהתאם לסוג האישיות
- העמק/י בתהליך הצמיחה האישית שלך עם מארז הפרימיום שלנו – הכולל מדריכים ומבחנים לכל סוג אישיות.